top of page

ראיון עם עמליה קוריאט

23/5/2017

 

 

הראיון התקיים בקפה סטלה מאריס

(מנעוריה עמליה אורביטל. אשר קוריאט הוא בן זוגה)

עמליה: התחלתי ללמד בחוג באוקטובר 1975.

 

ביסוד המעבר מהאוניברסיטה העברית בירושלים לחוג באוניברסיטת חיפה

עמדה שאלה בדבר קידומו האקדמי של אשר. עבורי המעבר לחיפה היה

מאוד קשה: היו לי קשרי עבודה אמיצים בירושלים, גם באוניברסיטה וגם

בשרות הפסיכולוגי-חינוכי העירוני בהם עבדתי, הייתי בעיצומו של שלב

איסוף הנתונים למחקר הדוקטורט שלי, היו לנו חברים ואהבתי את ירושלים. בניגוד לכך, גם חיפה העיר וגם האוניברסיטה היו זרות לנו לחלוטין. עם זאת היו מספר עוגנים אשר הקלו על המעבר: יוחי ומיכל אשל כבר היו בחיפה, כמוהם גם אתם, עפרה וברוך נבו, גבי ויואל נורמן, אביבה וסם רקובר ובני בית הלחמי.

 

מראש תכננו לבוא לעבוד בחוג שנה אחת בלבד ולאחריה לצאת לשבתון לאוניברסיטת אורגון. כך גם עשינו.

 

כשהתחלתי ללמד בחוג, היו נהוגות בלימודי המוסמך שתי מגמות בלבד: מחקרית וקלינית. במגמה הקלינית הושם אז דגש על האסכולה הביהביוריסטית. אט אט חברו אנשים כמו: רותי שרבני, עמנואל ברמן, יעל לירון, לי גבר, שמשון רובין ואנכי ויחדיו הצלחנו להטות את הכף לכיוון הדינמי-פסיכואנליטי.

 

במהלך השנים הראשונות גילינו, יוחי אשל ואני, שיש הרבה מן המשותף בעבודתו הוא בצבא ובעבודתי בשרות הפסיכולוגי-חינוכי. השיחות בינינו, בהן נסינו לחשוב ולנסח עקרונות-על משותפים, היוו את הרקע להחלטתנו להקים מגמת לימודים חדשה למ.א שתכשיר את הסטודנטים לעבודה פסיכולוגית במערכות חינוכיות. בעבודת החשיבה והתכנון של תכנית הלימודים החדשה הזו השתתפה אתנו רותי שרבני. בין הבדיקות המטרימות שביצענו בררנו מה הן האופציות התעסוקתיות שתעמודנה לרשות הבוגרים במערכות החינוך בארץ. משרד החינוך, ובתוכו שפ"י (השרות הפסיכולוגי הייעוצי) שיווע לפסיכולוגים. מצאנו, אפוא, כי כמות התקנים שעדיין אינם מאוישים הינה מאוד גדולה. נתון זה  תרם לתחושת השכנוע שאמנם כדאי לנו לעסוק בטיפוח סטודנטים, שהרי עם סיום הלימודים מובטחת להם עבודה. קראנו למגמה: המגמה החינוכית. לשמחתנו התוכנית אושרה גם ברמה החוגית וגם ברמה האוניברסיטאית ויצאנו לדרך. יוחי ואני היינו "אבא" ו"אמא" של המגמה. שנינו, בעזרת צוות מורים מהחוג ומהשדה, היינו מאוד מעורבים הן רגשית והן אקדמית בהתפתחותם של הסטודנטים.

 

במהלך השנים חלו מספר שינויים ברוח הכללית של המגמה:

 

ראשית, שמה של המגמה הוסב מ-המגמה החינוכית ל-המגמה הקלינית-חינוכית. שינוי השם היה כרוך בשינוי דגשים, גם בהוראה וגם בפרקטיקום: פחות התייחסות לעבודה במסגרות ויותר התייחסות לילד הבודד. לאמיתו של דבר תכנית הלימודים הלכה ודמתה יותר ויותר למה שבאוניברסיטאות אחרות כינו: קלינית של הילד

 

ובשנית, עם השנים, יוחי טיפח את הרעיון של הכנת סטודנטים ערביים לעבודה בבתי הספר במגזר הערבי. לראשונה שילבנו סטודנטים ערבים במגמה ועם הזמן יוחי ייסד מגמה חינוכית נפרדת לערבים. בעבודת ההוראה וההדרכה במגמה זו לא לקחתי חלק.

 

כאשר אני מסתכלת אחורה על אותן שנים, אני מסכמת לעצמי שהדגש בעבודתי בחוג היה בעידוד ובטיפוח הסטודנט. מטרתנו הייתה להכין פסיכולוגים עתידיים טובים. צוות המורים והמדריכים במגמה נהג לשבת שעות רבות ולדון בכל סטודנט. העמקנו לדון באישיותו ובהתקדמותו וזאת מתוך תחושת אחריות עצומה: אנחנו מכינים את הפסיכולוגים לעתיד שגורל ילדי ישראל יקבע לא פעם על ידם. תהליך מתן המשוב לסטודנטים, אותו הנהגנו במגמה, היה תהליך קשה שלעיתים נחווה על ידי הסטודנטים כתהליך פוגע.

 

עבודת הדוקטורט שלי עסקה בחקר השפעת מילוי התפקיד של חונך, שילד ממלא בכותלי בית הספר כעוזר לילד אחר, על החונך עצמו. ניסיתי לנסח תיאוריה פרלימינארית על הדינמיקה של חונכות וממנה גזרתי 6 טיפוסי חונכות שנבדלו אלו מאלו במספר פרמטרים. ניבאתי שלתכניות חונכות שונות תהיינה השפעות דיפרנציאליות על החונכים. את שלב התכנון ואת הפעלת 12 התכניות בבתי ספר יסודיים עשיתי בירושלים בהדרכתו הברוכה של פרופ' זאב קליין. מלאכת ניתוח הנתונים והכתיבה נמשכה שנים אחדות והסתיימה בחיפה.

 

במקביל לכתיבת הדוקטורט התחלתי ללמוד במכון הישראלי לפסיכואנליזה ואט אט התהוותה לי פרקטיקה פרטית בפסיכותרפיה ובפסיכואנליזה למבוגרים.

 

עם השנים גיליתי את עולם המוסיקה, שממש שבה את לבי והביא אותי ללימודים שיטתיים הן אצל מורות פרטיות והן בשעורים ובסמינרים במסגרת החוג למוסיקה באוניברסיטה. פרשתי מהאוניברסיטה פרישה מוקדמת לגמלאות. הסיבות לכך היו מורכבות: מצד אחד, רציתי לפנות לי זמן לעסוק במוסיקה, מצד אחר, הרגשתי די משועממת מעבודת ההוראה בחוג. ובנוסף, יחסיי עם הסטודנטים באותם מחזורים היו לא פעם קשים גם להם וגם לי.

 

לאחרונה אנו עומדים בפני מעבר דירה לתל-אביב. עבורי זו חזרה לעיר ילדותי.

bottom of page